תכנית העבודה שלנו

רצף פדגוגי, מצוינות טכנולוגית, חיזוק מעמד צוותי ההוראה ואוטונומיה ניהולית.

החינוך בשדות נגב הוא לב ליבה של הקהילה וערובה לעתידנו. מודל 'שדות נגב 360°' רואה את הילד והנער במרכז, ומבטיח מעטפת הוליסטית המחברת בין החינוך הפורמלי לחינוך הבלתי-פורמלי, מלידה ועד לגיוס לצבא וללימודים באקדמיה.

• רצף פדגוגי אחוד (0 עד 18):

  סנכרון תוכני ומבני מלא בין מעונות היום, גני הילדים, בתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים והתיכונים. יצירת מעברים חלקים בין שלבי החינוך, מניעת נשירה ומעקב התפתחותי אישי לכל תלמיד.

• מצוינות טכנולוגית, מדעית ומנהיגותית:

  הרחבת מגמות העילית (סייבר, הנדסה, רובוטיקה ואגריטק), שילוב מיומנויות בינה מלאכותית (AI) כחלק מתוכנית הלימודים הבסיסית, ופיתוח תוכניות מנהיגות ומעורבות קהילתית מחייבות.

• הסכם פיתוח מוסדי ואוטונומיה פדגוגית למנהלים:

  מתן גב ניהולי ותקציבי עצמאי למנהלי מוסדות החינוך. מעבר מתלות בירוקרטית להובלה מנהיגותית מוסדית המאפשרת התאמת תוכניות לימוד ייחודיות לצביון בית הספר והקהילה.

• תוכנית הוקרה, תמרוץ ושימור לצוותי ההוראה והגננות:

  הפיכת שדות נגב למוקד משיכה לאנשי חינוך מעולים באמצעות מעטפת ליווי, מלגות השתלמות, הכשרות מקצועיות מתקדמות ותמריצים יישוביים שיבטיחו יציבות ומצוינות במערכת.

• אינטגרציה מלאה עם מערכי הנוער והקהילה ביישובים:

  חיבור ישיר ומתואם בין תוכניות בתי הספר לפעילות תנועות הנוער, הרכזים היישוביים והמתנ״ס, ליצירת יום לימודים מועשר ומשמעותי ללא ניתוק בין בית הספר לבית.

• הכנה לצה״ל, לשירות הלאומי ולשירות משמעותי:

  נפעל לחיזוק ולהרחבת מערך ההכנה לשירות משמעותי עבור בני ובנות הנוער במועצה, הן בשירות הצבאי והן בשירות הלאומי-אזרחי – חיזוק פיזי ומנטלי, הכנה למיונים ולתהליכי קבלה, חשיפה למסלולי מודיעין, טכנולוגיה, יחידות מיוחדות, תפקידי פיקוד וכן למגוון מסלולי השירות הלאומי בתחומי החינוך, הרווחה, הבריאות, הביטחון והקהילה.

מודל רמזור ביצועי עם אבני דרך מחייבות, לצד פיתוח היישוב 'אופיר' והקצאה של 75% לבני המועצה.

צמיחת הקהילות והמשך קליטת הבנים והבנות הם תנאי הכרחי לקיומנו ולהתחדשות הכפרית. לא נשלים עם קיפאון תכנוני וסחבת של שנים. המועצה בראשותי תיקח אחריות כוללת על שרשרת התכנון והפיתוח, מול כלל משרדי הממשלה ורשות מקרקעי ישראל (רמ״י).

• הפעלת מודל "רמזור ביצועי" לכלל ההרחבות:

  כל תוכנית הרחבה בכל אחד מ-16 היישובים תוגדר על פי סטטוס תכנוני וביצועי מדויק (ירוק, צהוב, אדום), עם לוחות זמנים קשיחים ואבני דרך שקופות לציבור למניעת תקיעות בירוקרטית.

• גיוס פרויקטור ייעודי לקידום תוכנית ההרחבות לצד גיוס פרויקטורים יישוביים:

  פרויקטור ייעודי לניהול תוכנית ההרחבות וקידום היישוב אופיר, לצד פרויקטורים יישוביים לקידום תוכנית ההרחבות בכל יישוב.

• הקמת שולחן עבודה חודשי ייעודי להרחבות:

  אני כראש מועצה מתכוון לכנס באופן אישי מדי חודש שולחן עבודה סטטוטורי מחייב בהשתתפות נציגי הוועדים, החברה הכלכלית, מהנדס המועצה וגורמי רמ״י לפתרון חסמים בזמן אמת.

• שיווק ופיתוח היישוב הקהילתי החדש 'אופיר':

  הובלת הקמת היישוב 'אופיר' כמודל לאומי ליישוב כפרי-קהילתי מודרני, תוך הבטחת תשתיות קצה מתקדמות, מבני ציבור ומוסדות חינוך מן היום הראשון.

• הבטחת 75% הקצאה לתושבי שדות נגב ביישוב 'אופיר':

  גיבוש מתווה מחייב מול רשות מקרקעי ישראל שלפיו 3/4 מיחידות הדיור ביישוב אופיר יוקצו בייעוד ישיר לתושבי שדות נגב – הן לזוגות צעירים חסרי דיור והן למשפחות משפרות דיור מקרב תושבי המועצה המבקשות להישאר ולבנות את עתידן כאן.

• מתחם דיור להשכרה ארוכת טווח:

  פיתוח מתחם דיור מועצתי ייעודי להשכרה הוגנת ומפוקחת לטווח ארוך ביישוב 'אופיר' ובכלל יישובי המועצה, כדי לאפשר לצעירי המועצה להתבסס בקהילה עוד בטרם כניסה למסלול רכישה ובינוי.

מעטפת הגנה מתקדמת, טכנולוגיה חכמה ואפס פערים במיגון לכל 16 היישובים.

אירועי השנים האחרונות לימדו אותנו שהביטחון האמיתי בשדות נגב נשען על שני אדנים בלתי נפרדים: מעטפת הגנה מתקדמת ומוכנות בשיא, לצד חוסן קהילתי עמוק שבו איש אינו נותר לבדו. הביטחון מתחיל בבית: בגבורת כיתות הכוננות, במסירות של צוותי החירום היישוביים (צח״י) ובערבות ההדדית של הקהילות שלנו.

אני רואה בביטחון האישי והיישובי את תנאי היסוד הראשי לצמיחה ולשגשוג הקהילות שלנו. תפיסת הביטחון שאוביל מושתתת על אחריות כוללת, יוזמה וסטנדרט הגנה אחיד לכל 16 יישובי המועצה – מיישובי החזית ועד למרחב הכפרי כולו. המחויבות שלי היא להעניק לכל יישוב ולכל משפחה את מעטפת הביטחון, המיגון והמוכנות המתקדמת ביותר, מתוך שותפות עם כוחות הביטחון, כיתות הכוננות והנהגות היישובים.

• סטנדרט ביטחון שוויוני – אפס פערים במיגון:

  הובלת תוכנית עבודה מואצת להשלמת כלל פערי המיגון והתשתיות הביטחוניות בכל יישובי המועצה: השלמת מרחבים מוגנים מוסדיים (ממ״מים) בכלל מוסדות החינוך והציבור, התקנת שערים חכמים ומבוקרים, תאורה היקפית חזקה וסלילת דרכי ביטחון ומילוט תקינות בכל יישוב.

• הקמת קרן למיגון בתי התושבים ביישובים מעבר לטווח 7 ק״מ:

  הקמת קרן מיוחדת וגיוס תרומות לסיוע במיגון בתי התושבים הוותיקים ובעלי צרכים מיוחדים ביישובים שמעבר לטווח 7 ק״מ.

• מערך "מוקד רואה חכם" מבוסס AI (24/7):

  חיבור שערי כלל 16 היישובים, הצמתים, הגדרות ודרכי הגישה למערך שליטה ובקרה (שו״ב) מועצתי אחוד שיופעל סביב השעון. המערך ישלב טכנולוגיות מתקדמות וניתוח וידאו מבוסס בינה מלאכותית לזיהוי והתרעה של תנועות חשודות בזמן אמת, בסנכרון מבצעי מלא מול כוחות צה״ל, משטרת ישראל ורכזי הביטחון (יעד ביצוע מלא: 18 חודשים).

• קרן מועצתית קבועה ועצמאית לכיתות הכוננות ולצוותי הצח״י. הקצאת תקציב מועצתי ייעודי, קבוע ועצמאי להצטיידות מתמדת:

  אמצעי לחימה מתקדמים, ציוד מיגון אישי, מערכות קשר, ציוד רפואי מציל חיים מתקדם, וקיום סדרת אימונים וימי כשירות חודשיים סדירים בשיתוף צה״ל, ללא תלות בלעדית בתקציבים משתנים.

• הקמת יחידה מבצעית ייעודית ברמה המועצתית:

  הקמת כוח תגובה מבצעי מועצתי, מיומן ומצויד, שיפעל בשטח באופן שוטף בדגש על שעות הלילה. היחידה תהווה מכפיל כוח משמעותי: היא תספק מענה ראשוני מהיר לכל אירוע ביטחוני בגזרה, תגביר את הנוכחות וההרתעה בצירים ובמרחב שבין היישובים, ותוביל פעילות נחושה לבלימת הפשיעה והגניבות החקלאיות.

• חיזוק והרחבת יחידת הסע״ר המועצתית (חילוץ והצלה) – מענה מיידי באתרי אסון:

  בעת פגיעה ישירה במבנה או אירוע הרס, הדקות הראשונות הן הקריטיות ביותר להצלת חיים. יחידת הסע״ר (סיוע עצמי ראשוני), המושתתת על מתנדבות ומתנדבים מסורים מקרב תושבי המועצה, מהווה את כוח המגן והחילוץ הראשוני בשטח עד להגעת כוחות החירום וההצלה הלאומיים. נשקיע ברכש ערכות חילוץ ייעודיות (פריצה, חיתוך, הרמה, גנרטורים ותאורה), ונקיים מסלולי הכשרה מוסמכים ואימונים שוטפים באתרי הרס בשיתוף פיקוד העורף.

• רשת חוסן יישובית בתוך צוותי הצח״י – מענה רגשי ראשוני ועצמאי בשטח:

  מרכז החוסן המועצתי יוביל מערך הכשרה והסמכה מקיף של נציגים ייעודיים בתוך מכלולי האוכלוסייה של צוותי הצח״י בכל יישוב. הכשרה זו תעניק לצוותים המקומיים כלים מקצועיים למתן מענה ראשוני מיידי לנפגעי חרדה וטראומה בתוך היישוב, ללא תלות בעזרה חיצונית ברגעים הראשונים והקריטיים של האירוע.

חדשנות טכנולוגית, מעטפת תומכת למשקים ורשת ביטחון לדור ההמשך.

החקלאות בשדות נגב היא שורש קיומנו, חומת המגן הגיאוגרפית של המדינה וסמל לברית העמוקה שבין האדם לאדמתו. חקלאי המועצה שלנו מעבדים את השדות במסירות מעוררת השתאות תחת תנאים ביטחוניים ואקלימיים מאתגרים, ושומרים בגופם על גבולות המרחב ועל ביטחון המזון של מדינת ישראל. חובתנו כהנהגת מועצה היא לעמוד לצידם כגב איתן: להקל על הנטל הבירוקרטי, לפעול להורדת עלויות הייצור, להכניס חדשנות טכנולוגית מתקדמת שתבטיח את רווחיות הענף, ולהבטיח תמיכה מלאה בדור ההמשך.

במקביל, נפעל לשמור על העוגנים הכלכליים וההתיישבותיים של המועצה באחריות ובשותפות, כדי להבטיח שמשאביהם ימשיכו לשרת את טובת המשקים, לחזק את הקהילות ולהבטיח שכל חקלאי בשדות נגב יקבל את מלוא הזכויות והמענים המגיעים לו.

• מרכז שירות ותמיכה אחוד לחקלאי (One-Stop-Shop):

  החקלאי צריך להיות בשדה ולא לעסוק בטרחה בירוקרטית. מתוך התפיסה הזו בכוונתי לחזק ולהרחיב את הוועדה החקלאית האזורית שתמשיך להוות כתובת מקצועית שתלווה את בעלי המשקים בהסרת חסמים רגולטוריים מול משרד החקלאות, רשות המים, רשות מקרקעי ישראל ומקורות. הוועדה תפעל באופן יזום למיצוי מלא של קולות קוראים, פיצויים ומענקים ממשלתיים המגיעים לחקלאים.

• מים:

  מתוך תפיסה כי המים הם התשתית המרכזית שעליה נשענת החקלאות, אפעל במסגרת הוועדה החקלאית האזורית, להגדלת מכסות המים ליישובים ולחקלאים פעילים, לקבלת מענקים ותקציבים ייעודיים לשיקום ולשדרוג תשתיות מים ישנות ולמניעת בזבוז מים ולייעול מערכות ההשקיה.

• איכות הסביבה ופסולת חקלאית:

  אחד האתגרים המשמעותיים באזור הוא הטיפול בפסולת החקלאית כגון פלסטיק, גזם ופסולת חקלאית אחרת. בכוונתי לפעול לאיגום תקציבים לטיפול במפגעי הפסולת הישנה המצויה בשטחים החקלאיים, וכן לקידום מתקני קצה אזוריים שייתנו מענה לפסולת החקלאית החדשה.

• חינוך לחקלאות – דור העתיד:

  אם אנחנו רוצים חקלאות גם בעוד 20 ו־30 שנה, עלינו להתחיל בחינוך כבר היום. נמשיך לתמוך ולפתח את החממות החקלאיות בבתי הספר באזור, שבהן תלמידי בתי הספר היסודיים יכירו את יסודות החקלאות, העבודה עם האדמה, גידול מזון וחשיבותה של החקלאות למדינת ישראל. במקביל, בכוונתי לבחון היתכנות להקמת חווה חקלאית-חינוכית במועצה, שתיתן מענה לתלמידי תיכון, ולתוכניות חינוכיות וטיפוליות, לרבות טיפולי תרפיה באמצעות עבודה חקלאית.

• חברת "מושבי הנגב":

  נמשיך לחזק ולפתח את מושבי הנגב, החברה המשותפת למושבי שדות נגב, כנכס כלכלי ואזורי משמעותי. נפעל להעמקת שיתוף הפעולה בין החברה, המושבים והמועצה, לקידום יוזמות ומנועי צמיחה חדשים, להגדלת הפעילות והרווחיות וליצירת ערך שיחזור ויחזק את המושבים ואת תושביהם. נחזק את החיבור בין המועצה למושבי הנגב ונפעל יחד מתוך שותפות, אחריות וראייה ארוכת טווח לפיתוח האזור כולו.

• מהפכת האגריטק והחדשנות בשדות נגב:

  חיבור משקי המועצה לחברות הייטק, מוסדות אקדמיים ומכוני מחקר מובילים, במטרה להטמיע חקלאות מדייקת: מערכות ניטור ואוטומציה, רחפנים, חיישני השקיה חכמים ורובוטיקה. הטכנולוגיות הללו יביאו לחיסכון משמעותי בעלויות המים, הדישון וכוח האדם, ויהפכו את הענף לרווחי, מודרני ואטרקטיבי עבור דור ההמשך.

• אגרו-וולטאי – חקלאות ואנרגיה:

  נבחן את האפשרויות לשילוב חקלאות עם אנרגיה סולארית – אגרו-וולטאי, בהתאם לדרישות החוק והתכנון תוך בחינת הפתרונות האופציונליים לכל חקלאי וחקלאי. מעבר לסיוע לחקלאים, זהו אופק חדש שיכול לסייע גם לבעלי קרקעות שאינם עוסקים כיום בחקלאות.

• רשת ביטחון ותמריצים לדור הצעיר בחקלאות:

  חקלאות ללא דור המשך לא תשרוד. יחד עם הוועדה החקלאית, נפעל לגיבוש מעטפת ייעודית לבנים ולבנות המבקשים להמשיך את המשק המשפחתי: סיוע בהכשרות מקצועיות מתקדמות, ליווי עסקי ופיננסי, והנגשת מקורות מימון ואשראי מסובסדים להשקעות ראשוניות בטכנולוגיה ובמבנים חקלאיים.

החברה הכלכלית כזרוע ביצוע מובילה: מפארק התעשייה והאנרגיה ועד קריית השירותים, הספורט והקהילה.

במרחב המוניציפלי של שדות נגב, המתנ״ס מעולם לא היה "מתנ״ס קלאסי" לחוגים כפי שמוכר בערים אחרות. בפועל, המתנ״ס היווה את הזרוע המבצעת-קהילתית המרכזית של המועצה כולה – תאגיד ביצועי מורכב שפעל בצומת שחיבר יום-יום בין תחומי הבינוי הקהילתי, מערכי החינוך והנוער, הגיל השלישי, מכלולי החירום, אירועי הענק האזוריים, הספורט, הביטחון הקהילתי, החוסן, מועדונים לאוכלוסיות בעלי צרכים מיוחדים, המדעים, ספריות, מוזיקה ותרבות ועוד.

ניהול של תאגיד בסדר גודל כזה, עם תקציב שנתי של מעל 80 מיליון שקלים, 16 מחלקות מקצועיות ומאות עובדים הפרוסים בכל 16 היישובים, העניק לי היכרות אינטימית עם כל שעל, תקציב ופרויקט בשדות נגב, לצד שותפות ישירה בקידום תוכניות הפיתוח הגדולות של המועצה מול משרדי הממשלה.

הניסיון הרוחבי הזה הוא היתרון המובהק שאני מביא עימי: אין לנו פריבילגיה ל"תקופות למידה" של הנהגה שצריכה ללמוד את המערכת, ואין מקום לראייה גזרתית צרה שרואה רק חלק מהתמונה.

שורת פרויקטי הדגל המפורטים להלן כבר מתוקצבים ברובם, מתוכננים ונמצאים בצנרת – וכעת נדרשת מנהיגות ביצועית נחושה שיודעת לגשת לעבודה מהיום הראשון ולהוציא אותם לפועל. אני מגיע מוכן, עם שליטה מלאה בפרטים ועם תמיכה של אנשים מקצועיים שיובילו ויאיצו את הביצוע בשטח.

המצפן שלי ברור:
פיתוח מנועי צמיחה מניבים שיכניסו תשלומי ארנונה עסקית לקופת המועצה, לצד הקמת תשתיות חינוך, בריאות, פנאי וספורט מהשורה הראשונה כדי לשפר את איכות החיים של תושבי המועצה.

עוגני הפיתוח הכלכלי: תעסוקה, אנרגיה עתירת ידע ולוגיסטיקה

• האצת פארק התעשייה והתעסוקה (700 דונם) והחלטת ממשלה למפעלי עוגן:

  התוכנית להקמת פארק התעשייה האזורי נמצאת בישורת האחרונה לקראת אישורה הסופי ושיווק המגרשים. בכוונתי להוביל החלטת ממשלה ייעודית שתעניק חבילת תמריצים, הטבות ומענקים לפיתוח, במטרה למשוך לפארק מפעלי עוגן וחברות מובילות במשק בתחומי התעשייה המתקדמת, הביטחון והאגריטק – על מנת להבטיח מקומות עבודה איכותיים והכנסות ארנונה משמעותיות.

• הקמת מרכז לוגיסטי מתקדם (מרלו״ג) – 200 דונם בציר התנועה הראשי:

  בתוך פארק התעשייה נפתח מתחם ייעודי של כ-200 דונם נטו לאחסנה ולוגיסטיקה מודרנית. מיקומה האסטרטגי של שדות נגב על ציר התנועה המרכזי מייעד אותה לשמש עורק אספקה ושינוע מרכזי למאמצי הפיתוח והשיקום האזוריים. המועצה תיזום את הקמת המרלו״ג כנכס מניב שיזרים הכנסה שוטפת ויציבה לקופת המועצה.

• פרויקטי עתיד: חוות שרתים (Data Centers) ומתקני אגירת אנרגיה:

  לצד הרחבת הפרויקטים הסולאריים הקיימים על גגות מבני ציבור, נוביל מיזמים פורצי דרך שגובשו כחלק מתוכניות העבודה מול מנהלת תקומה – חוות שרתים ומתקני אגירת אנרגיה שייצרו הכנסות גבוהות מארנונה וממכירת חשמל ירוק וכל זאת ללא יצירת עומסי תנועה.

• מתוכניות ומשאבים לביצוע בשטח: תנופת הפיתוח בקריית החינוך והקהילה

  החברה הכלכלית בראשות מנכ״ל מקצועי תיקח אחריות ישירה על האצת הפרויקטים המרכזיים – חלקם הגדול כבר תוקצב, תוכנן וממתין למימוש מהיר בשטח:

• מתחם קריית השירותים, המסחר והבריאות:

  האצת הליכי התכנון והרישוי להקמת מתחם רב-תכליתי מרכזי בצמוד לקריית החינוך: מרפאת מומחים אזורית, מתחם חללי עבודה משותף מסובסד לעצמאיים ולסטודנטים וחדר כושר ומתקני ספורט.

• מתחם הספורט והבריכות – שדרוג וקירוי:

  שיפוץ מקיף של הבריכה החיצונית במועצה וביצוע קירוי מלא שלה, כחלק ממתחם מים וספורט מוביל המשתלב ברצף עם הפעילות המבורכת של הבריכה ההידרותרפית הקיימת.

• הקמת אולם ספורט מקצועי:

  הקמת היכל ספורט חדיש ורב-תכליתי שישמש לחוגים, לתחרויות אזוריות, ולפעילות הקהילתית של שדות נגב.

• מרכז פעילות לוותיקי המועצה ולתושבים עם צרכים מיוחדים:

  הקמת מרכז אזורי רחב ידיים, נגיש ומזמין, המתוכנן להעניק מעטפת עשירה של סדנאות פנאי, בריאות, מועדונית וחברה – תוך מתן מענים מותאמים, מכבדים ונפרדים לוותיקי המועצה מחד, ולתושבים עם צרכים מיוחדים מאידך.

• מועדונים יישוביים לוותיקי המועצה:

  שדרוג ושיפוץ מועדוני ותיקים ביישובי המועצה לצד הקמה של מועדוני ותיקים ביישובים בהם כרגע אין מועדון לאזרחים הוותיקים.

• קליניק טבע – מרכז טיפולי ייחודי במרחב הפתוח:

  הקמת מתחם טיפול וחוסן חדשני בטבע (חוות טיפול, גינון טיפולי ומרחב פתוח) המעניק מענה רגשי ונפשי מעצים לילדים, לנוער ולמשפחות, כחלק מחיזוק מעטפת החוסן של שדות נגב.

• מחלקה לתרבות תורנית:

  הקמת מחלקה ייעודית לתרבות תורנית, שתעמיד את המסורת והמורשת במרכז העשייה הקהילתית – שבתות מועצתיות ויישוביות, תמיכה באירועי תרבות בבתי הכנסת, וגיוס "מלמדים" לכל יישובי המועצה.

רצף מצוינות חינוכית וטכנולוגית (מיסודי ועד תיכון):

• מרכז מצוינות לתלמידי היסודי:

  מתחם העשרה מדעי וחווייתי במועצה לפיתוח סקרנות, מדע ויצירתיות בגיל הצעיר.

• מרכז טכנולוגי מתקדם לתלמידי התיכון ביישוב 'אופיר':

  שלב ההמשך של מרכז המצוינות – מתחם חדשנות, סייבר וטכנולוגיה המכשיר את הנוער לקראת תפקידי עילית בצה״ל ובאקדמיה.

שילוב בין בינה מלאכותית לקדמת השירות, לצד יחס אנושי חם בגובה העיניים.

שירות ציבורי אמיתי נמדד ברגעים הקטנים של שגרת החיים. תושב שפונה למועצה זכאי למענה מהיר, מכבד ומאיר פנים – ללא סחבת, ללא טפסים מיותרים וללא תחושה של דלתות נעולות. אני מאמין במועצה יוזמת שמאמצת את חזית הטכנולוגיה והבינה המלאכותית כדי לקצר זמנים, לפשט הליכים ולהנגיש את שירותי המועצה לכל תושב.

אך המצפן המוסרי שלי חד וברור: הטכנולוגיה היא כלי והאדם הוא המטרה. המערכות הדיגיטליות ייעלו את הבירוקרטיה בדיוק כדי לפנות לעובדי המועצה זמן להעניק יותר יחס אישי, חם ואכפתי. אף תושב ותיק ואף אדם שמתקשה בדיגיטל לא יישאר מאחור, והשירות האנושי יישאר נגיש, זמין וקשוב תמיד.

• שדרוג המוקד הטלפוני הקיים למערך שירות אחוד, חכם ורב-ערוצי:

  חיבור המוקד לכלים מתקדמים לניתוב מהיר, מענה מבוסס AI בשעות העומס וסנכרון מלא עם כלל ערוצי הקשר (וואטסאפ מועצתי, אפליקציה, פניות מקוונות וטלפון). המערכת תבצע איגום של כלל הפניות תחת תיק תושב אחד, תעדכן את הפונה במסרונים שוטפים אודות סטטוס הטיפול, ותבטיח שאף פנייה לא תיפול בין הכיסאות.

• אפליקציית "שדות נגב בכף ידך" (תיק תושב דיגיטלי):

  מערכת דיגיטלית אחודה, פשוטה וידידותית שתאפשר פתיחת פניות ומעקב בזמן אמת, רישום מרוכז לגנים, לבתי הספר ולחוגים, תשלומים מקוונים והנפקת אישורים מועצתיים בקליק אחד – ללא צורך בניירת או בהגעה פיזית.

• חדשנות ובינה מלאכותית (AI) לייעול השירות:

  הטמעת כלי בינה מלאכותית ואוטומציה במערכות המועצה לטובת פישוט תהליכים פנימיים, ניתוח נתונים מוניציפלי בזמן אמת וסילוק סחבת בירוקרטית. המערכות יסייעו בניתוב מהיר של פניות התושבים למחלקות הרלוונטיות ובמעקב אוטומטי אחר סטטוס הטיפול.

• "אמנת שירות אנושית" ומחויבות בלתי מתפשרת לוותיקים:

  לצד פיתוח מערך הדיגיטל, נשמר ונרחיב את המענה הטלפוני והפרונטלי המהיר, האדיב והסבלני. נפעיל "מוקד שירות נייד" שיגיע באופן סדיר למועדוני הוותיקים ביישובים, יסייע במילוי טפסים, בהנגשת זכויות ובמתן מענה אישי מול המועצה ומשרדי הממשלה.

• אמנת שירות מחייבת ודשבורד שקוף לתושב:

  הגדרת זמני תקן קשיחים ומחייבים לטיפול בכל תקלה ומפגע (ביטחון, תאורת רחוב, מפגעי ניקיון וגינון, כבישים ומים), ונפרסם לוח ביצועים פתוח באתר המועצה שבו יוכל כל תושב לעקוב בשקיפות מלאה אחר קצב הטיפול והעמידה ביעדים.